שורשי המתכון הנפלא הזה נטועים ב"מהמטבח באהבה" – ספרה האלמותי של רות סירקיס; שם הוא מככב כ"עוף בנוסח המזרח הרחוק"; בעידן הטרום טבעוני נהגתי להגיש אותו לעיתים קרובות ותמיד הוא קצר מחמאות.
לאחר שגד הפך לטבעוני (הרבה לפני) הוא טבען את המנה עם שינויים קלים: הוא השרה פרוסות טופו במרינדה של יין אדום, רוטב סויה, סילאן והמון שום ולאחר יום (או אפילו יותר) צרב את הטופו על המחבת. במקום להגיש אותו עם התוספת הקלאסית של אורז לבן – הוא קירמל בסבלנות בצל וקשיו, הוסיף שן שום כתושה, פיזר בנדיבות על פירה תפוחי אדמה ומעליהם הניח את פרוסות הטופו.
לא מזמן נזכרתי במנה והיה לי ברור שהיא חייבת להכנס לבלוג!
ערכתי בגירסה של גד שינויים קלים: צרבתי את הטופו על מחבת פסים ואילו את המרינדה עצמה צימצמתי והגשתי כרוטב לפירה ולטופו. התוצאה היתה מעלפת! איש לא נשאר אדיש למנה המעולה הזו!
אפשר להגיש גם עם פירה תפוחי אדמה וכרובית, או עם אורז לבן.
תיהנו וספרו לי איך יצא ❣️
טופו
- 500-600 גרם טופו, חתוך לפרוסות בעובי של כ- 1 ס"מ
- ⅓ כוס יין אדום יבש
- ⅓ כוס סירופ מייפל או סילאן
- ⅓ כוס רוטב סויה
- 2 כפות שמן שומשום קלוי
- 6-8 שיני שום כתושות לפי הטעם
בצל מקורמל עם קשיו
- 1 בצל גדול, פרוס
- ½ כף סוכר אופצינלי, אך מזרז את תהליך הקרמול 🙂
- 2-3 כפות שמן לטיגון הבצל
- ½ כוס קשיו שלם או שבור* ראו הערה
- 1 שן שום כתושה אופציונלי
להגשה
- פירה תפוחי אדמה וכרובית או אורז לבן
טופו
- בקופסא בעלת מכסה אטום שמים יין, רוטב סויה, סירופ מייפל, שמן שומשום ושום כתוש. מוסיפים את פרוסות הטופו, סוגרים את הקופסא ושולחים למקרר למספר שעות, רצוי למשך הלילה. מדי פעם יש הופכים את הקופסא כדי לוודא שכל פרוסות הטופו יספגו את המרינדה.
- מכינים את הרוטב: מוציאים את פרוסות הטופו מהקופסא, מניחים על גבי צלחת ושומרים בצד. את הרוטב של המרינדה מעבירים לסיר קטן או קלחת; מבשלים-מצמצמים על להבה בינונית גבוהה עד שמסמיך מעט. מסירים מהאש ומניחים להצטנן בטמפרטורת החדר.
בצל מקורמל עם קשיו
- מחממים שמן במחבת, מוסיפים את הבצל והסוכר ומטגנים תוך ערבוב עד שהבצל מתחיל להשחים. מוסיפים את הקשיו וממשיכים לטגן עד שהבצל והקשיו משחימים יפה. מסירים מהאש ומוסיפים שן שום כתושה; מערבבים.
להגשה
- מלהיטים מחבת פסים מוברשת במעט שמן; צורבים בה את פרוסות הטופו משני הצדדים עד שמתקבלים סימני צריבה.
- שמים מנת פירה (או אורז לבן) בצלחת הגשה, מפזרים בנדיבות מהבצל והקשיו המקורמלים, מניחים מעל הכל פרוסות טופו, זולפים מרוטב היין על הטופו והפירה; מגישים חם.
- אני מעדיפה קשיו שבור הן מבחינת המראה והן מבחינת המחיר: מחיר הקשיו השבור נמוך משמעותית מזה השלם. בתל-אביב אפשר להשיג אותו אצל עזרא גבאי ברחוב נחלת בנימין (שוק לוינסקי). ברמת גן אפשר להשיג אצל אלמוג והראל ברחוב הרצל 75. אפשר כמובן להחליף בקשיו שלם.
- אם מוסיפים שן שום כתושה לבצל המקורמל, מקבלים הפתעה: שן השום משנה את צבעה לירקרק-טורקיז!
כתיבת תגובה