קציצות טחון מהצומח ביין אדום על מצע פירה תפוחי אדמה וכרובית

כמעט מאחורי כל מתכון מסתתר לו איזשהו סיפור (או אולי סיפורה? - פרדון!)

כבר זמן מה שגד מספר לי בהתלהבות שבגודנס נהגו להגיש מנה מופלאה של כדורי רי-דיפיין (redefine) שבושלו ביין וטימין והוגשו על מצע פירה.

לאכזבתו המנה הוגשה במסעדה תקופה קצרה בלבד וזאת במסגרת השקת המוצר (שבשלב זה משווק לעסקים בלבד).

נו, אז כמובן שהצעד הבא היה לאתגר את אימא, לא לפני שקיבל מאילאיל מגודנס את המתכון (בכמויות מסחריות).

אבל אז נזכרתי בקציצות העוף המיתולוגיות של גיסתי לאה:

בכל יום שישי יצאו מהמחבת קציצות ריחניות ורכות שעברו טיגון ולאחר מכן בישול ואידוי במים.

כל בני הבית, בלי יוצא מהכלל התנפלו עליהן: ככה ביד, עם מלפפון כבוש או בלי, לפעמים בסנדוויץ' של חלה עם מיונז - ולשבת כמעט ולא נשאר.

במקום לטגן בצל בשמן, להוסיף ל"בשר" ולאחר מכן לבשל ביין וטימין כמו במתכון המקורי של גודנס, נחה עלי רוח הפיוז'ן:

לתערובת הביונד (או כל טחון מהצומח באותו סגנון) הוספתי כרישה קצוצה דק, חמאת שקדים, שמן זית ותבלינים. יצרתי קציצות שמנמנות ופחוסות וטיגנתי עד להזהבה.

הוספתי למחבת הרוחשת כוס יין אדום (קברנה סוביניון) וטימין מיובש, כיסיתי ונתתי לקציצות וליין להתבשל זו עם זה.

לאחר מכן הסרתי את המכסה, הגברתי להבה ובישלתי עד שהנוזלים התאדו. אמאל'ה ואבאל'ה איזה ריח משגע התפשט בבית, בקושי החזקתי מעמד עד שהמנה הוגשה לשולחן.

במקביל הכנתי פירה מתפוחי אדמה וכרובית. הכרובית בנוסף לטעם מעניקה לפירה רכות ואווריריות.

להגשה הערמתי על כל צלחת מהקציצות (לא עזר, כולם רצו עוד) והוספתי ערימה נאה של פירה.

ווידוי קטן: במקום לפזר על הפירה את השכבה הקריספית שנוצרה בתחתית המחבת, שמרתי אותה לעצמי למאוחר יותר (לא עזר, התגייסו "לעזור" 😋)

רק מלכתוב את המתכון אני נזכרת בטעם המטריף, אשכרה מריחה את הריח המשגע של הקציצות ונעשית רעבה.

תיהנו וספרו לי איך יצא❣️