מושלמים לטירמיסו, לטבילה באספרסו או בקרם זביונה טבעוני
נדרשתי ללא פחות משש נסיונות כדי להגיע לתוצאה שתניח את דעתי. וזה למה: כל המתכונים שפגשתי ברשת, כללו מרנג ממי חומוס.
מאחר שאני משתדלת לקרוא תיגר ולבחון את תקפותם של חוקים קשיחים – ניסיתי לבדוק שמא כמו בעוגות בחושות, אפשר גם פה לייתר את הצורך בהכנת מרנג.
לצערי, בסוגייה זו – לא אשת בשורה אנוכי… מסתבר שללא הקצפת מי חומוס מתקבל מרקם דחוס, שטוח ודביק, כזה שדורש אפייה ממושכת. ואם זה לא מספיק – כושר הספיגה שלו עלוב למדי.
כשהבנתי שאין מנוס אלא ללכת בדרך המקובלת, הפשלתי שוב שרוולים ושיחקתי עם המרכיבים, ויחסי הכמויות.
הוספתי למי החומוס חומץ תפוחים, שמאיצים את היווצרות הקצף. הוספתי סוכר בהדרגה עד שנוצר קצף קשה, לאחר מכן הוספתי לקצף מעט שמן ותמציות טעם כמו ווניל ותפוז.
תגברתי את תערובת הקמח באבקת אפייה ובעמילן תירס והוספתי לקצף בהדרגה עד שהתאחד.
העברתי את הבלילה לשקית זילוף גדולה, חתכתי את הקצה, כך שנוצר פתח ברוחב של בערך ס"מ, וזלפתי לתבניות סיליקון מיוחדות לבישקוטים ששימנתי קלות.
בזקתי אבקת סוכר, והכנסתי למרכז התנור בחום של 170 דקות למשך כעשרים דקות עד שהבישקוטים הזהיבו מעט והשחימו קלות מסביב. הוצאת וציננתי בתבנית כרבע שעה.
בזקתי עוד אבקת סוכר, (לא הכרחי, בעיקר אם משתמשים בהם להכנת טירמיסו). הוצאתי מהתבנית והנחתי על רשת לצינון מלא. בשלב זה לבישקוטים היה ציפוי פריך כשבפנים הם היו רכים וספוגיים.
השארתי אותם על הרשת וכיסיתי במטריית מזון למשך הלילה כדי שייתבשו מעט. טבלנו אותם באספרסו וגם בקרם זביונה טבעוני שיצא מעולה, והתברר שיש להם כושר ספיגה גבוה.
חשוב להשאיר אותם באוייר הפתוח עד שהן מתייבשים, אחרת הם עשויים לצבור לחות בקופסא אטומה. ככלל, לא מומלץ להכין כמות גדולה, אלא רק מה שצריך לשימוש קרוב.
תיהנו וספרו לי איך יצא 😋❣
מתכון
בישקוטים טבעוניים סבויארדי
- משמנים קלות את השקעים של שתי תבניות לבישקוטים, סה"כ 16 שקעים; מרססים או מברישים בשמן, מניחים את התבניות על תבנית מתכת שטוחה.* (ראו הערה בסוף המתכון)
- מנפים לקערה עמוקה קמח, עמילן תירס ואבקת אפייה, מערבבים עם מזלג ומניחים בצד.
- מחממים תנור ל- 170 מעלות צלזסיוס – 338 פרנהייט.
- יוצקים את מי החומוס לקערה עמוקה, רצוי ממתכת, מתחילים להקציף במהירות נמוכה (כדי שלא יתיז) מספר שניות, עד שמי החומוס הופכים מעט אוורירים ולבנים.
- מוסיפים חומץ ומלח וממשיכים להקציף עוד כמה שניות; מגבירים למהירות הגבוהה ביותר, ומוסיפים סוכר בהדרגה, תוך כדי הקצפה, בערך כף בכל פעם. פעולה זו אמורה לקחת כשתי דקות. מדי פעם מפסיקים את פעולת המקצף כדי לגרד את הדפנות בעזרת מרית.
- ממשיכים להקציף במהירות גבוהה עד שמתקבל קצף נוקשה – כזה שאם הופכים את הקערה – הקצף לא נופל – או אם מוציאים את המקצף – הקצף שעל המקצף נשאר עליו ולא זולג לקערה.
- מורידים למהירות נמוכה, מוסיפים שמן, חלב ותמציות ומערבבים כמה שניות. מוסיפים את הקמח כף אחרי כך עד שנבלע בקצף – עדיין במהירות נמוכה.
- מעבירים את התערובת לשק זילוף גדול מספיק להכין את הבלילה בנוחות. אין צורך בצנטר, פשוט חותכים את הקצה, כך שיווצר פתח של בערך 1 ס"מ.(כחצי אינצץ'). מזלפים את הבלילה באופן שווה בכל השקעים. הבלילה לא אמורה למלא את השקעים אלא להגיע בערך לשליש מהגובה. בוזקים אבקת סוכר על כל יחידה כך שתצפה אותה יפה יפה.
- מכניסים, יחד עם מגש המתכת למרכז התנור ואופים 20 עד 25 דקות עד שהעוגיות מזהיבות – קלות ומתחילות להשחים בשוליים (בתנור שלי זה לקח 25 דקות). מוציאים מהתנור ומניחים לבישקוטים להצטנן בתבנית כרבע שעה. בשלב זה העוגיות עדיין יהיו די רכות. לאחר שהעוגיות הצטננו מוציאים אותן מהתבנית ומניחים על רשת.
- כשהעוגיות מתקררות, החלק העליון יתמצק והשאר יהיה רך יותר. אם רוצים, אפשר לבזוק עליהן עוד אבקת סוכר, אך זה לא הכרחי. בשלב זה ניתן כבר לטבול אותן באספרסו או בקרם זביונה טבעוני, או להכין מהן טירמיסו (מתכון בקרוב).
- אחסון: בשונה מעוגיות אחרות – לא מומלץ לאחסן מיד את הבישקוטים לאחר שהצטננו – הם עשויים לצבור לחות דבר שיפגום בציפוי הפריך שלהן. במקום זה משאירים את העוגה על הרשת, באוויר הפתוח למשך כעשרים וארבע שעות ומכסים במטריית רשת למזון – כדי להרחיק זבובים וברחשים. רק לאחר שהעוגיות התייבשו מעט ניתן לאחסן אותן.
- הבישקוטים יישמרו מספר ימים בטמפרטורת החדר. לא מומלץ להכין כמות גדולה, רק מה שצריך לשימוש בזמן הקרוב.
- במקום לאפות את הבישקוטים בתבניות סיליקון מתאימות אפשר לזלף אותן ישירות על התבנית השטוחה: מניחים נייר אפייה על תבנית אפייה שטוחה וגדולה, מזלפים כמות שש עשרה יחידות באורך של כאחד עשר ס"מ וברוחב של כשני ס"מ כל אחת; מקפידים לשמור מרחק של לפחות 4 ס"מ בין כל יחידה. מטעמי נוחות, אני מעדיפה לעבוד עם תבניות סיליקון המיועדות להכנת בישקוטים.
כתיבת תגובה