פוסט ראשון!
אין לדעתי, דרך קולית יותר להשקת הבלוג, מאשר מתכון לגלידה ווניל אלוהית! כזו שמחליקה על קצה הלשון באלגנטיות – בלי עקצוצי קרח ועם הרבה טעם של עוד. מושש!
גְרוּשׁ אחד כבר יש לי
בילדותי הראשונה קרטיב עלה 10 אגורות. בשביל ארטיק "לוקס" (ווניל, שוקו או מוקה בציפוי שוקולד), היית צריך להיות בן מזל, או סתם נודניק כדי שיפול לידיך הון של 20 אגורות.
יום אחד פניתי לאחי בהצעה עסקית: "מנחם, אם תקנה לי ארטיק – אתן לך את המקל" (באותה תקופה אספנו מקלות ארטיקים כדי להשתתף בהגרלה שאיש לא זכה בה…)
קבלתי – שאגות צחוק…
ד"ש מהסיקסטיז
הקרדיט – לאתר נוסטלגיה אונליין
בלית ברירה חיפשתי כסף מתחת למיטות והארונות. אגורה אחת בלבד הייתה כל שללי. אופטימית ללא תקנה פניתי שוב למנחם:-
"אולי יש לך 9 גרוש?" (עדיין קראנו לאגורה – גרוש)
– "למה לך 9 גרוש שרהל'ה?"
– "אני רוצה לקנות קרטיב"
– "אבל קרטיב עולה 10 גרוש!"
– "גרוש אחד כבר יש לי!"
"גרוש אחד כבר יש לי" מככב כמנטרה במשפחה עד עצם היום הזה…
וכשסוף סוף זכיתי להחזיק בידיי את הלוקס הנכסף, אחרי שהפשטתי אותו מעטיפתו המוכספת בתנועות קילוף קצרות רוח ולמרות התשוקה הפרועה למתוקים – כשריקי ניסתה להזהיר אותי: "אבל שרהל'ה את נותנת ביסים לכולם ולך לא יישאר כלום!" – עניתי: "אין דבר – שייהנו"☺
נו – כבר אז אהבתי להאכיל….
לימים הסתבר ש"הלוקסוס" היה 'כולה' תערובת אבקת חלב ותמציות פּוּשׁטִיוֹת. אבל במשך שנים לא זכיתי לפגוש שוב את הטעם השמימי ההוא. נותר לי רק להתרפק על ברכי הנוסטלגיה.
שוקו ווניל – מישהו?
הקרדיט – לאתר נוסטלגיה אונליין
הו הווניל!
בשנות השמונים חלה התקדמות של ממש: גלידה של חברת סנוקרסט על בסיס שמנת, חלמונים ווניל אמיתי. הו, הריח הממסטל של הווניל! נקודות החן של הזהב השחור שובצו (בנדיבות – יש לציין) בגלידה הלבנה; והטעם? גן-עדן. משם קצרה הדרך ל'מגנום' ו'שוקובו'.
האתגר
זמן רב ניסיתי למצוא מתכון טבעוני שייתן מענה שלם לקרייבינג לגלידת ווניל איכותית וקרמית – אך לשווא.
לפני כשש שנים נתקלתי בפוסט של בלוגר-קונדיטור שפיתח מתכון המבוסס על קשיו, שמן קוקוס, חמאת קקאו, ווניל ומרכיבים נוספים. המתכון היווה נקודת מפנה – אך עדיין לא היה קרמי ממש.
חמש שנים תמימות שוטטתי ברשת בחיפושי אחרי המרכיב הסודי; בשנה שעברה נתקלתי בסרטון של חבורת היפסטרים מתוקה; הם הרימו את הכפפה, טיפסו על כתפי המתכון של Mattie החלוץ, צמצמו את מספר המרכיבים, תיקנו את יחסי הכמויות ו-הופ – עשו קפיצת דרך משמעותית. זה היה כבר כמעט… אך עדיין לא מספיק קרמי לטעמי.
אאוריקה
לאחר מדיטציות ארוכות באמבטיה ומחוצה לה, נזכרתי שמה שמעניק לחלמונים את המרקם האופייני השמנמן-חלקלק – הוא הלציטין! התחלתי בהדרגה: כבר עם חצי כפית לציטין נוזלי חל שינוי במרקם, אך עדיין לא הושגה הקרמיות המיוחלת. רק כשהוספתי 1.5 כפות לציטין הגעתי סוף סוף ליעד: גלידה במרקם קרמי מושלם! במקביל הפחתתי את כמות הסוכר עד שקבלתי את דרגת המתיקות הרצויה.
סוף טוב
בילדותי למדתי להעריך את הגלידה בגלל מחסור כלכלי. כיום אני מגבילה את עצמי מרצון ומשתדלת להימנע ממוצרים שמאחוריהם מסתתר סיפור אפל.
כשמכינים בבית אוכל מ"סקרטש", כשלא נכנעים למלכודת הנגישות הבלתי נסבלת של מוצרים מעובדים, פותחים את חוש הטעם לאלטרנטיבות איכותיות וטעימות הרבה יותר.
ואם גם על פניכם יעלה חיוך של אושר כשתטעמו את "הלבן-השחור" הזה – אני את שלי עשיתי!
- 1 כוס שמנת קשיו (½ כוס קשיו טבעי לאחר השריית לילה וסינון; טחון בבלנדר עם ¾ כוס מים)
- 1 כוס קרם או חלב קוקוס לפחות 18% שומן (רצוי של AroyD בקרטון הירוק לבן)
- ¼ כוס מים
- 1 כוס סוכר לבן (סורי, לסוכר הלבן אין תחליף פה)
- 4 כפות פתיתי חמאת קקאו (30 גרם – לא יותר!)
- 4 כפות כפות שמן קוקוס – מזוקק אפשר גם שמן קוקוס כבישה קרה, אך הוא מאפיל במעט על הטעם של הווניל – למרות שלא מרגישים טעם של קוקוס.
- 1.5 כפות לציטין צמחי נוזלי מגרעיני חמניה (או 4.5 כפות לציטין צמחי גרגרי)
- ¾ כפית מלח הימלאיה
- 1 מקל ווניל שמנמן ורך במידת האפשר
- 1 כפית תמצית ווניל איכותית
- מניחים את הקערה של מכונת הגלידה במקפיא למשך 24 שעות לפחות.
- מומלץ לקחת בחשבון שגם התערובת צריכה לשהות במשך הלילה במקרר לפני שמכניסים אותה למכונת הגלידה (אלא אם כן יש לכם מכונת גלידה משוכללת – שלי פושטית…).
- בסיר קטן, בחום בינוני, מבשלים מים וסוכר תוך ערבוב מתמיד עד להמסה מוחלטת של הסוכר, בערך 2 דקות. מוסיפים חמאת קקאו ומערבבים תוך בישול עד שחמאת הקקאו כמעט נמסה לגמרי. פותחים את מקל הווניל לאורכו ומגרדים את הגרגרים לתוך התערובת ומוסיפים גם את מקל הווניל (שריק מגרגרים) מערבבים היטב ומורידים מהאש. מערבבים במרץ עד שהחמאת הקקאו נמסה לחלוטין. מוסיפים שמן קוקוס, מלח לציטין ותמצית ווניל. מערבבים היטב. מניחים לתערובת להצטנן כ- 15 דקות
- מערבבים בבלנדר שמנת קשיו וחלב קוקוס מספר שניות (תלוי בעוצמת הבלנדר). מוציאים את מקל הווניל ומוסיפים את תערובת הסוכר לבלנדר ומערבבים כדקה נוספת.
- מעבירים את התערובת לקערה או לכלי מזיגה עם פיה ומערבבים היטב.
- מצננים במשך הלילה במקרר – התערובת צריכה להיות קרה מאוד.
- מעבירים את התערובת לקערת הגלידה ומפעילים את המכונה למשך כחצי שעה.
- מעבירים את הגלידה למיכל עם מכסה אטום ומקפיאים.
הגשה
- תעשו כבוד לגלידה ולעצמכם – צלחתו את המנה: הגישו עם ציפוי שוקולד חם, רוטב תות שדה (מתכון בתחתית הפוסט), חופן שברי אגוזים או שקדים קלויים – איך שבא לכם.
- אפשר להגיש את הגלידה כתוספת לצד פאי נקטרינות ושקדים משגע, עוגת שוקולד אישית חמה ("סופלה"), טארט טאטין או עוגת תפוחים הונגרית קלאסית (Stay tuned…).
- אם הגלידה בילתה בהקפאה לילה או יותר – מומלץ להוציא אותה 10-15 דקות לפני ההגשה כדי שתתרכך מעט (המקפיאים בארץ קפואים רצח…).
- אם אתם מכינים גלידה לעיתים קרובות, מומלץ להשאיר את קערת הגלידה במקפיא באופן קבוע כך שתהיה זמינה בכל עת.
- מאחר שכרגע מקלות הווניל עדיין יקרים, אפשר להתפשר על תוספת של כפית תמצית ווניל איכותית. אפשר להוסיף גם כמה טיפות של תמצית טבעונית בטעם חמאה או קרמל. אך קחו בחשבון שאין כמו הדבר האמיתי!
- כדאי להחזיק במקפיא פירות באופן קבוע, כדי שתוכלו להכין מהם רוטב להגשה עם הגלידה.
- אם משתמשים בלציטין גרגרי יש לשלש את הכמות ( 1.5 כף לציטין נוזלי = 4.5 כפות לציטין גרגרי).
- אם מקל הווניל אינו רך ושמנמן מספיק כדי שיהיה נוח לגרד ממנו את הגרגרים, מומלץ להשרות אותו בשלמותו בתערובת הסוכר בתחילת הבישול; רק לאחר הוספת חמאת הקקאו לפתוח אותו לאורכו, לגרד פנימה את הגרגרים ולהוסיף לתערובת גם את מקל הווניל הריק. (נוציא אותו לפני שנכניס את התערובת לבלנדר 🙂
- קל מאוד להכין רוטב תות שדה: שימו בבלנדר תות שדה (טרי או קפוא) הוסיפו לפי הטעם מיץ לימון ואבקת סוכר (אפשר אבקת סוכר תוצרת בית שטחנתם יחד עם מקל ווניל שלם), טחנו – וזהו. אם בחרתם לטחון תות שדה קפוא – קבלתם סורבה משגע. כדי שיהפוך לרוטב – תנו לו כמה דקות בטמפרטורת החדר והוא יתרצה.
- מבוסס על המתכונים של Mattie ו- tasty.co
- תיהנו וספרו לי איך היה 😋
ולמי שחטף געגוע – הנה השיר…
[…] אותה עם רוטב תות שדה (מתכון למטה) וכדור גלידה ווניל טבעוני – ויש לכם קינוח מחץ, כזה שינחית גם את האנטי-טבעוניים על […]