ספגטי אליו אוליו עם עגבניות שרי מיובשות

אין כמו ביס ראשון כשרעבים.

אין כמו פרוסת לחם ראשונה כשחוזר התיאבון אחרי מחלה.

אין כמו חמץ ראשון אחרי הפסח!

אומנם כבר מזמן אינני מקפידה על מצוות הפסח, אך אני בהחלט יכולה לראות את היתרונות שביציאה מאיזור הנוחות.

למדתי (לפעמים בדרך הקשה😊) שכשאוהבים משהו מאוד, רצוי לצרוך אותו במינון נמוך – אחרת הקסם מתפוגג וההנאה דועכת.

כשיש לנו הכל מהכל, כשמעדנים מוגשים לנו לעיתים תכופות, הרבה לפני שממש הספקנו להשתוקק אליהם, כשאנחנו לא מאפשרים לבלוטות הרוק להתגעגע ולהתרגש, אנחנו ככל הנראה, מצויים תחת השפעה של מונסודיום גלוטומט מנטלי.

בדיוק כמו קפה ראשון של בוקר, כשגבשושיות הטעם נפתחות לקראתו בציפייה והתמסרות לכל שלוק; לעומת זאת כששותים קפה מסביב לשעון, מגלים בשלב מסויים שהטעם התכווץ, או הלך לגמרי לאיבוד. אה, כן: זה תקף גם לקרואסון חמאה / שקדים (טבעוני)😋

המנעות במידה מדברים אהובים וטעימים היא דרך מעולה לשמר את חדות החושים מחד וגם לפתח חוש הכרת תודה לכל הטוב שמסביבנו, שלעיתים קרובות מתקבל כמובן מאליו.

ספגטי אליו אוליו בתוספת עגבניות שרי מיובשות – דרך מענגת לחזור לשגרת החמץ:

מטגנים באיטיות פרוסות שום דקות בשמן זית, מוסיפים ספגטי מבושל, עגבניות שרי מיובשות תוצרת בית, פטרוזיליה ובזיליקום קצוצים, צנוברים קלויים, פרמזן טבעונית ופלפל שחור טחון גס.

חמץ ראשון או לא – אם הצלחתי לעורר את בלוטות הרוק והטעם שלכם, אני את שלי עשיתי 😋

תיהנו וספרו לי איך יצא❣️