קפיצה למתכון הדפסת מתכון **דרגו את המתכון**

הטעמים נחלקים, בגדול, לשתי קבוצות: מתוק ומלוח מצד אחד של המתרס - ומר וחמוץ מהצד השני (חריף זה לא טעם - אלא כאב!)

למתוק ולמלוח אין דימויים שליליים של ממש; מתוק הוא הטעם הראשון שאנחנו פוגשים - בחלב אם או בתחליפים; אליו מצטרף, לאחר חודשים מספר הטעם המלוח.

לעומת זאת, למר ולחמוץ - יש שני צדדים לטעם; ביטויים כמו "פרצוף חמוץ", "אדם מריר" - או "נשארתי עם טעם מר בפה" הינם בעלי משמעות שלילית מובהקת, בעוד מאכלים ומשקאות כמו: ירקות מוחמצים, יין יבש, שוקולד מריר, קפה או בירה - זה כבר לגמרי עניין של טעם! בדרך כלל מדובר בטעם נרכש המתפתח עם הזמן. אפשר אפילו לדבר על "גוונים" של מרירות וחמיצות; אניני טעם יבחינו במתיקות הסמוייה שבחומץ בלסמי איכותי.

עכשיו, כשאני בשלהי פרוייקט החלמונים שלי (נשאר לי לסגור עוד כמה פינות), מה יותר טבעי מאשר לדלג בקלילות לתקופה הלימונית: היה זה פאי הלימון המרענן שפתח רשמית את עונת הקיץ בבלוג; בימים חמים אלה, כשמתחשק משהו מתוק, אבל לא ממש בא לנו לבלות זמן רב מדי במטבח, מאפינס עם החמצמצות המרעננת של הלימון, הקרנצ'יות של הפרג והצ'יה, יחד עם הקלילות של קמח השקדים, מהווים מענה מושלם.