עוגת מנגו בחושה – טבעונית

מנגו! פרי גן העדן: עסיסי, מזין, מתוק ונייטרלי בו זמנית (מכינים ממנו עמבה, לא?)

ה"חסרון" היחיד שלו (אם בכלל) זו צורת האכילה: זה לא פרי לפייניסטים המקפידים על נימוסים ללא רבב – אלא אם כן הוא יוגש להם כשהוא חתוך לפרוסות מעודנות או קוביות; אבל אז, הם מפסידים את המפגש המסעיר והבלתי אמצעי עם הפרי החושני הזה: נעיצת שיניים פיראית, ללא עכבות, הכוללת ניקוי למשעי של הגלעין!

המנגו לוקח גם באליפות הריח: בשונה ממאכלים (או משקאות) שמפזרים ריחות ללא כיסוי (לעיתים קרובות הריח של קפה למשל, עולה בהרבה על הטעם) המנגו, מספק את הסחורה ובגדול!

אין על מנגו! הוא נפלא כמו שהוא (בעיקר אם אוכלים אותו עם היידיים) הוא מעולה כתוספת לסלטים אקזוטיים, בסלט פירות, בשייקים, כרוטב לפנקוטה, או אפילו כגספאצ'ו מרענן!– המבחר כמעט אינסופי!

המנגו שייך, במידה רבה למשפחת הקוקוס (וגם האבקודו) – הוא מככב בכל קשת הטעמים! מדובר באחד הפירות היותר מתמסרים שיש – מה גם שהוא ניתן להקפאה בקלות – הטעם והמרקם נשמרים באופן מושלם.

המנגו עשה עלייה לארץ בשנות השמונים, עם מחירים שהרקיעו שחקים; היו זמנים שמשפחה שלמה חלקה פרי אחד; לפעמים הוא הוגש ברוב כבוד והדר כחלק "מהברכות" על שולחן החג של ראש השנה.

בסופו של דבר הוא נקלט היטב ובדרך כלל, בשיא העונה אפשר להשיג אותו במחירים סבירים בהחלט (אם כי, למרבה הצער, באופן כללי מחירי הפירות והירקות האמירו בשנים האחרונות מסיבות שונות).

אני אישית לא נתקלתי מעולם בעוגת מנגו ואני יכולה להבין למה: קשה להתאפק כשרואים מנגו! בדרך כלל מחסלים אותו AS IS, כשרק מניחים עליו יד; אבל מאחר שהייתי סקרנית לראות איך הוא מתנהג במאפים, פצחתי בסדרת ניסויים שהראשון שבהם – עוגת מנגו בחושה.

היא הצליחה לי כמעט על ההתחלה, הדבר היחיד שהייתי צריכה לשנות – להפחית את כמות המנגו – כדי לשמור על אווריריות. לתוספת טעם, הגברת נוכחות וניחוח קישטתי את העוגה בפרוסות מנגו מיובשות ללא סוכר.

התקבלה עוגה קלה להכנה, אוורירית במידה הנכונה, בעלת ניחוח מעודן וצבע ענברי יפהפה. עוגה קיצית סופר טעימה; בקיצור – מושלמת.

תיהנו וספרו לי איך יצא ❤️

היום כבר לא ממש חייבים שניים למנגו 🙂