אננס טרי זכיתי לאכול לראשונה בחיי, רק בגיל 40!
זה היה בנסיעה (הראשונה שלי) לפריז בסוף קיץ 1998.
הגענו לפריז אחרי טיסת צ'ארטר לילית, נסיונות מתישים להפעלת הכספומט וחיפוש אחר הרכבת שלנו; כשיצאנו לבסוף מהמטרו לאוויר העולם, פגשנו מלצר מהמסעדה ממול, שנופף לנו לשלום בלבביות על רקע מבני הרחוב המרהיבים; מובן שהתאהבנו בעיר מיד! קבלת הפנים החמימה המתיקה מעט את ההליכה הרגלית למלון.
לאחר כחצי שעה כשאנו טרוטות עיניים והרגליים מתגלגלות להן מעצמן יחד עם מזוודות הטרולי, הגענו סוף סוף ליעד.
למלון העתיק עם מדרגות העץ הלולייניות, היו שני כוכבים, אבל איזה כוכבים! כל כוכב – זהב! לעולם לא אשכח את ארוחת הבוקר שהוגשה לנו: קפה מעולה וקרואסון חמאה "פשוט" בטמפרטורת החדר, עם טעם ומרקם שלא מהעולם הזה!
למזלי, זמן קצר לאחר מכן גיליתי בארץ את "אר-קפה" עם המאפים המאוד מוצלחים שלו.
הרבה קמח, חמאה וחלמונים הסתובבו מאז במיקסרים, המפה הקולינרית בארץ עברה מתיחת פנים, השתנתה כמעט ללא הכר וכיום היא מניבה, בין היתר, קרואסונים ענניים בשילובי פיוז'ן, כאלה שלא מביישים את הקרואסנים המסורתיים ואפילו מאתגרים את הפתיחות (וקור הרוח) של האופים הצרפתיים.
ועוד לא הזכרנו את המטבח הטבעוני, שגם טומן ידו בצלחת המהפכה ומציג גירסה משלו לסהרונים ממכרים.
קצרה היריעה מלספר פה מנקודת מבטינו על נפלאות העיר ללא הפסקה; אסתפק הפעם בשתי חוויות קולינריות משמעותיות מאותם ימים קצרים ומופלאים 🙂
החוויה הראשונה היתה ביקור ב'פושון' – המעדנייה המפורסמת.
כבר בתור ילדה קראתי בעיתונים על אותה חנות שיש בה הכל, שמידי יום היו מגיעים אליה בטיסות מיוחדות פירות, ירקות ושאר מעדנים מרחבי העולם, שמלכים, רוזנים, ברונים, או סתם עשירים היו שולחים את הנהגים או סוכני הבית שלהם לאסוף את ההזמנות.
בספרו המיתולוגי "המטבח הצרפתי" ישראל אהרוני הרעיף שבחים על המוסד הוותיק הזה, דבר שהגביר אצלי עוד יותר את הסקרנות והתשוקה לבקר במקום!
ציפיתי בכליון עיניים להכנס לקודש הקודשים הגסטרונומי ההוא, לראות במו עיני ולמשש במו ידיי (בלי שאף אחד יראה) את המאכלים והתוצרת האקזוטיים.
וידוי: אני לא אדם של ספרי הדרכה לטיולים, למעט אתרים ומקומות ספציפיים; בדרך כלל אני מעדיפה להזרק ולתת למקום להתגלות אלי בקצב ובדרך שלו.
כיום אני נעזרת באפליקציות ללא היסוס, אך אז העדפתי למצוא את הפושון בכוחות רגלי.
אני זוכרת אותנו הולכות על מדרכות פריז, ואותי צועקת לפתע "פושון" – כשאני מצביעה בהתרגשות לכיוון השלט שקרץ לי ממרחק של לפחות חצי ק"מ!
מה אגיד לכם: המקום שידע ימים יפים יותר איבד את אבק הכוכבים הזוהר והיה על מסלול דעיכה תלול, דבר שניתן לצפות בעידן האינטרנט והטיסות הזולות; לפחות זכינו בביקור במונומנט קולינרי – שגם זה משהו 🙂
החוויה השנייה התרחשה באחד הערבים במטרו; בדרך חזרה למלון – ראינו לתדהמתנו אדם עומד באחד המעברים ומוכר אננסים טריים בפרנקים ספורים! מיד כשהגענו לחדר – התנפלנו על הפרי הגדול והבשרני וקרענו אותו לגזרים כהרף עין – טעם גן-עדן!
שנים אחר-כך התחילו לגדל אננס בארץ. מדי פעם ניתן לתפוס אותו במחיר סביר יחסית, במסגרת מבצע כלשהו, אך למרבה הצער, בדרך כלל המחיר שלו גבוה מאוד – בלי שום פרופורציות למחירו הממוצע בעולם.
טוב, אז אחרי המתכון של עוגת הפינה-קולדה, מתבקש לשדך לה בן זוג ראוי. פאי אננס ללא גלוטן סוגר לנו את הפינה באופן מושלם:
- מתחילים עם תחתית בצק על בסיס "פתי בר" ללא גלוטן של אוסם שאופים אפייה קצרצרה;
- מפזרים על תחתית הבצק האפוייה חתיכות אננס טריות, קפואות או משומרות;
- ממשיכים בהכנת קרם האננס, שדומה מאוד לזה של טארט הלימון, אך במקום מיץ לימון נוסיף מיץ אננס טהור ללא תוספת סוכר.
- מצפים בקצפת צמחית.
- מסיימים בבזיקת כורכום צהוב ואבקת מאצ'ה ירוקה על הקצפת; מצננים במקרר – וזהו!
הפאי כל כך קל להכנה, הוא ללא גלוטן וכמעט ללא תוספת סוכר מעובד.
הגישו אותו בלווית פרוסות קטנות של אננס טרי או מופשר, ביזקו מעט כורכום ואבקת מאצ'ה על הצלחת ותקבלו קינוח אלגנטי וטעים ברמות.
אז לפני שייגמר לכם הקיץ רוצו להכין את המתכון הקליל והמרענן הזה🍍
תיהנו וספרו לי איך יצא ❤️
תבנית טארט בקוטר 24 (חלק תחתון) או תבנית פאי (עמוקה) בקוטר 21 ס"מ חלק תחתון ו- 24 ס"מ חלק עליון)
קלתית
- 200 גרם פתי בר ללא גלוטן חבילה אחת – של אוסם
- 100 גרם חמאה טבעונית או שמן קוקוס
- 6 כפות מים
- 1 כף אבקת סוכר או סירופ מייפל אופציונלי
- 1 כפית תמצית ווניל
- קמצוץ מלח
קרם אננס
- 1 כוס חלב קוקוס 18% שומן רצוי של ארוי די
- ⅓1 כוס מיץ אננס טהור ללא תוספת סוכר
- 1 כף סירופ מייפל אופציונלי, לפי הטעם
- 1 כפית אבקת אגר אגר
- ⅛-¼ כפית כורכום לתוספת צבע להוסיף בהדרגה
- קמצוץ מלח
- 3 כפות קורנפלור
- 3 כפות מים לדילול הקורנפלור
- 140-150 גרם חתיכות אננס טרי, קפוא או משומר לשופרסל יש קופסאות במשקל כולל של 227 גרם
ציפוי
- 250 מ"ל קצפת צמחית במתיקות מעודנת קרה מאוד אני השתמשתי במיכל של תנובה
- קמצוץ כורכום ואבקת מאצ'ה לקישוט אופציונלי
להגשה
- פרוסות קטנות של אננס (רצוי טרי או מופשר), כורכום טחון ואבקת מאצ'ה לקישוט הצלחת.
קלתית בצק
- מחממים תנור לחום של 180 מעלות צלסיוס.
- טוחנים במעבד מזון את הביסקווטים, מוסיפים חמאה טבעונית ומלח; מוסיפים גם את המים בהדרגה ומעבדים עוד מספר שניות עד שהתערובת מתגבשת לבצק.
- מרפדים בבצק את תבנית הפאי, בסיס ודפנות (אין צורך לשמן את התבנית).
- מכניסים לתנור החם ואופים 10 דקות – לא יותר; מוציאים ומצננים על רשת.
קרם אננס
- בסיר קטן, רצוי בעל תחתית כבדה, שמים מיץ אננס, חלב קוקוס, אבקת אגר ומלח.
- מדללים את הקורנפלור במים ומוסיפים לסיר. מערבבים.
- טועמים ובודקים מתיקות – אם יש צורך מוספים כף אחת של סירופ מייפל.
- מוסיפים את הכורכום בהדרגה תוך ערבוב, עד לקבלת הגוון הרצוי.
- מבשלים על להבה בינונית גבוהה; כשרותח ומסמיך מבשלים כחצי דקה נוספת. מסירים מהאש ומצננים מעט בטמפרטורת החדר.
הרכבת הפאי
- מעל קלתית הבצק האפוייה שהצטננה בינתיים, מפזרים באופן שווה את חתיכות האננס.
- מורחים את קרם האננס שהצטנן מעט מעל הבצק האפוי עם חתיכות האננס ומיישרים.
ציפוי
- מקציפים את הקצפת הקרה עד שהיא יציבה מאוד; ממלאים שקית זילוף עם צנתר כוכב רחב בבקצפת ומזלפים מעל מלית האננס במעגלים – מהחוץ פנימה.
- בוזקים מעט כורכום טחון ואבקת מאצ'ה מעל הקצפת ושולחים למקרר להתייצבות – בערך כשעה.
- מגישים בלווית חתיכות אננס טרי או מופשר (אופציונלי).
כתיבת תגובה