מתכון
סלט טונה טבעוני בנוסח ניו-יורקגירסה טבעונית לסלט האהוב עם טוויסט. גרגרי החומוס יחד עם ג'קפרוט ומיונז טבעוני נותנים פה פייט לגירסה המקורית. בתוספת בצל, גזר מגורר ואבקת אצות מתקבל סלט מעולה המשתבח למחרת ההכנה. מעולה בסנדביץ, על בייגל או וופל מלוח.
כלים וגאדג'טים
מרכיבים
- 1 צנצנת שימורי ג'קפרוט במי מלח (זהירות: לא לקחת בטעות עם הסירופ :)
- ⅓ כוס גרגרי חומוס מבושלים
- 1 בצל בינוני קצוץ
- 1 גזר בינוני מגורר
- ½ - 1 כף גרגרי אצות קלפ או חצי אצת נורי אורגנית מפוררת (לפי הטעם)
לרוטב
- ½ כוס מיונז טבעוני
- 1-2 כפות מיץ לימון טרי לפי הטעם
- ⅛ כפית פלפל שחור
- קמצוצון כורכום אופציונלי - בשביל הצבע
- ¼ כפית מלח שחור קאלה נמאק
הכנה
- מרוקנים את התכולה של הג'קפרוט לקערה ומפרידים בין החלק הסיבי לחלק הקשה – זה שנראה כמו תחתיות ארטישוק. מסלקים את החרצנים (אפשר לשמור אותם לשימוש מאוחר יותר בסלטים או תבשילים)
- קוצצים את גרגרי החומוס והחלק הקשה של הג'ק פרוט במספר פולסים במעבד מזון או שמועכים את גרגרי החומוס במועך פירה ואת החלק הקשה של הג'ק במזלג. מחזירים לקערה
- מפוררים מעט את החלק הסיבי של הג'ק, אך לא יותר מדי – אנחנו רוצים לשמור על המרקם הסיבי. מחזירים לקערה
- בקערה קטנה מערבבים יחד את מרכיבי הרוטב
- מוסיפים לקערה בצל, גזר, אצות, רוטב ומערבבים היטבטועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך. אם הסלט נראה מעט "יבש" - אל תתביישו להוסיף 1-2 כפות מיונז :)
- שולחים למנוחה במקרר למספר שעות – רצוי למשך הלילה כדי שהטעמים ייספגו ויתפתחו היטב.
- מגישים בסנדוויץ, על בייגל, וואפל מלוח או צלחת ומקשטים לפי הטעם בבצל ירוק, עירית, עגבניות שרי, זיתים שחורים, מלפפונים או חסה.
טיפים והארות
מספר מילים בנוגע ליוד:
- מתחקיר שעשיתי ברשת - כולל באתר של משרד הבריאות בארץ, מתקבלת מסקנה חד משמעית שגם במדינות מערביות יש מחסור חמור מאוד ביוד, וקשה מאוד להגיע לקצובה היומית הדרושה באמצעות מזון בלבד.
- במשך שנים בלוטת התריס שלי עשתה איתי זיגזג - לפעמים רק בגלל סטרס - וברוב המקרים - ככל שהתקדמתי בגיל - מאגרי המינרלים שלי ובכלל זה גם יוד, התדלדלו בהתאם. התחלתי לקחת תוסף יוד על בסיס יומיומי - זה לקח כמה חודשים עד שחשתי בהבדל - אך בסופו של דבר הבדיקות הראו שבלוטת התריס התייצבה לה יפה באמצע הסקאלה!
- הדעות חלקות לגבי הכמות היומית - משרד הבריאות בארץ טוען כי אסור שהקצובה היומית תחרוג מ- 150 מיקרוגרם (למעט נשים בהריון ונשים מניקות). בארה"ב הגישה הרווחת היא כי המקסימום המומלץ הוא 300 מיקרוגרם אך שמותר להגיע גם ל- 1000 מיקרוגרם.
- במקביל יותר ויותר רופאים וחוקרים שונים ברשת טוענים שאפשר לקחת כמויות הרבה יותר גדולות.
- אני אישית בוחרת ללכת על שביל הזהב - ונוטלת בדרך כלל מנה יומית של 300 מיקרוגרם.
?Did you try this recipeMention @VGFoodStory or tag #vgfoodstory